יום חמישי, 25 בינואר 2018

ביד הלשון

יונתן גפן אמר שהוא כותב בשביל לעצבן, אז למה הוא מתלונן שמתעצבנים עליו, אם זאת המטרה? יונתן גפן די דומה לעאהד תמימי: הוא רוצה להיות גיבור אבל בלי לשלם על כך שום מחיר, ובמקרה שלו זה הרבה יותר מרגיז, מפני שעאהד תמימי היא נערה צעירה, ויונתן גפן הוא אדם מבוגר, שאמור להבין את חשיבותה של רצינות, ושל עמידה מאחורי הדברים שאתה אומר ועושה, כי יש להם חשיבות. אבל אולי מי שאומר דברים בשביל לעצבן ותו לא, לא ממש מבין את חשיבותה של רצינות, ואת משקלה של מלה. הוא לא מבין שאנה פרנק היתה קודם כל אדם פרטי, והיא היתה ילדה שנרצחה. היא לא היתה לוחמת חירות, היא לא היתה לוחמת בכלל, היא היתה ילדה שניסתה לחיות ומנעו ממנה לחיות. לאנה פרנק יש זכות שלא ישתמשו בה כמו בחפץ לכל מטרה. אם יונתן גפן רוצה להשוות את החיילים הישראלים לנאצים, שזה בעצם מה שהוא עושה כשהוא משוה את עאהד תמימי לאנה פרנק, שיגיד שהחיילים הישראלים הם כמו החיילים הנאצים, שזה כמובן מאד מגוחך להגיד כשרואים את החייל מקבל מכות מעאהד תמימי ולא מגיב, שאני חשבתי שזאת התנהגות נכונה ומאד מכובדת של חייל, כמו משמר המלכה הבריטי שאסור לחייליו להגיב ולדבר ואפילו לזוז, גם אם מתגרים בהם, ואף אחד בבריטניה לא חושב שזה סימן לחולשה, אלא לאצילות שמסמלת את גדולתה של בריטניה. בניגוד למה שאומרים הרבה פעמים, לנהל שטח כבוש זה כן אחד התפקידים של צבא, וצריך לעשות את זה בסבלנות, באיפוק ובשכל, ולכן עדיף היה להניח לעאהד תמימי לנפשה, אבל גם אם החליטו לעצור אותה, זה לא הופך אותה לאנה פרנק שמתה מרעב ומטיפוס במחנה הריכוז ברגן בלזן בעודה נערה צעירה, ושיונתן גפן יעזוב את אנה פרנק בשקט, וגם החברים שלו שיעזבו אותה בשקט. אנה פרנק היא לא הרכוש הפרטי של כל אחד שרוצה לעצבן ולהראות כמה הוא גיבור. זה לא קשור רק לזילות השואה שמאפיינת את המעגל החברתי של יונתן גפן, מתוך מחשבה שאנטישמיות היא מין צורה מתוחכמת של שמאלנות – היא ממש לא, זה גם יחס מבזה לאנשים בכלל, שבגלל שהם כבר מתים אפשר לעשות בהם לכאורה מעשים מגונים, כאילו הם מין ארגז כלים שעומד לרשות החיים, שזה קצת מזכיר לי את המעריצים של רבי נחמן שעושים כסף מלהגיד לאנשים שרבי נחמן אמר לאנשים לטוס בראש השנה לאומן, למרות שלא היו בימיו של רבי נחמן לא מטוסים ולא רכבות, רק מרכבות ואניות, ולקח אז שנה שלמה להגיע מארץ ישראל לאוקראינה ובחזרה. כשבן אדם מת יש לו זכות שיניחו לו לנפשו ולא שכל אחד יעשה ממנו קרדום לחפור בו, ואנה פרנק שלא בחרה שום דבר מהדברים שקרו לה, מגיע לה שיפסיקו כבר לעשות ממנה קרדום לחפור בו, כי היא לא דומה לשום בן אדם אחר, היא רק דומה לעצמה והחיים והמות שלה הם רק שלה. וזה נכון גם לגבי חנה סנש, למרות שהיא בחרה לצאת לשליחות לאומית לצנוח בהונגריה הנאצית וסיכנה את חייה במודע, עדיין יש לה זכות שלא יעשו ממנה קרדום לחפור בו למטרות שאף אחד לא שאל אותה אם היא מזדהה איתן או מעוניינת בהן, ומכיוון שהיא כבר מתה, כבר אי אפשר לשאול אותה, אז ראוי להניח לה ולא להשתמש בגורל הנורא שלה לכל מיני מטרות שלא שייכות. היתה בדברים של יונתן גפן זילות נוראה לא רק של השואה, אלא גם של בני אדם באשר הם, בחייהם ובמותם. וכמו שעבירה גוררת עבירה, ככה השטויות של יונתן גפן גררו את השטויות של בנו אביב גפן, שהתפאר בדוד אביו משה דיין, שהיה במקרה הטוב ביותר אישיות שנויה במחלוקת, שגם יונתן גפן וגם אביב גפן די בנו את עצמם מהשייכות למשפחת דיין ומזה שהם כביכול מבקרים אותה, אבל בה בעת תמיד שמחים לנפנף בייחוס, והצורה שבה אביב גפן ניפנף בייחוס המפוקפק הזה מול אביגדור ליברמן היתה דוחה במיוחד, גם במסר הגלוי שלה, ועוד יותר במסר הסמוי שלה: אנחנו משפחת דיין-גפן אצולת הארץ, ואנחנו תמיד נשמח להזכיר את זה כשתוקפים אותנו או מותחים עלינו ביקורת, ולכן גם אנחנו מרשים לעצמנו להשתלח יותר מאחרים, כי אנחנו אצולת הארץ ויש לנו זכויות יתר ולעולם לא נשלם את המחיר שאחרים משלמים. זה לא מסר שנעים לשמוע ממישהו. גידי גוב הוא אמנם לא ממשפחת דיין, אבל הוא חבר של האצולה וזה כמעט טוב באותה מידה, והוא יכול לנפנף בזה שהוא כמו יונתן גפן ילידי הארץ, ואילו ליברמן הוא עולה חדש, ולכן שוה פחות, שזה מה שהשתמע גם מהדברים של אביב גפן: אנחנו האצולה, ודוקא אצולה צבאית, שזה קצת מגוחך כשאתה מנפנף בשמאלנות שלך, לסמוך אותה דוקא על קרוב המשפחה הגנרל שלך, כאילו הקרבה המשפחתית לגיבור מלחמה מאצילה עליך מגבורתו. גידי גוב מנפנף בהיותו יליד הארץ, שזה מזלו הטוב וגם מזלי הטוב, שנולדנו פה ולא בגולה, ולא קראו לנו יהודים מלוכלכים, לפחות לא לפני שנסעתי לאוסטריה לעסוק במחקר ולמדתי איך זה להיות יהודי בארץ אנטישמית שבה הטובים באנשים כשאתה אומר להם שאתה יהודי הם אומרים לך שאתה בכלל לא נראה יהודי ובכל מקרה בשבילם זה ממש אותו הדבר כאילו היית סתם בן אדם. מי שנולד במדינת ישראל צריך להיות אסיר תודה על מזלו הטוב ולא להתפאר בזה, כאילו להיוולד במדינה יהודית זו תוצאה של איזו הצטיינות מצדך. ואז גידי גוב התנצל, וזה הזכיר לי את האמירה המבריקה של פרופסור שלמה בן-עמי, כשמישהו השמיע כלפיו ביטויים מאד גזעניים ואז התנצל, ופרופסור בן-עמי אמר שלא מתנצלים על השקפת עולם. הגזענות המצערת של גידי גוב, שהוא אדם שתמיד חיבבתי, כמו רוב האנשים, והייתי מאד בהלם מהדיבורים שלו נגד עולים חדשים ומבטא רוסי, כאילו זה איזה פשע להיוולד ברוסיה ולדבר במבטא רוסי, הגזענות הזאת כבר יצאה לאוויר העולם, וכמו השד מהבקבוק של אלדין כבר אי אפשר להחזיר אותה לשם, היא כבר מרחפת בזירה הציבורית כמו ענן גדול וקודר שמסרב להתפוגג, וחוץ מליברמן שיכול לספוג את העלבון ולהכות בחזרה, כי הוא אדם חזק והוא האליל של תומכי אלאור אזריה ומות לערבים, אבל חוץ ממנו יש יותר ממיליון עולים מרוסיה שסבלו מאד בתור יהודים ברוסיה ועלו לישראל כדי להרגיש שהם נמצאים במולדת בין אחיהם ובני עמם, ומבחינתם מה שגידי גוב ואביב גפן אמרו להם זה שהם תמיד יהיו זרים ולא שייכים ושווים פחות בגלל שהם נולדו ברוסיה ועלו לארץ מרוסיה ואף פעם הם לא יהיו כמו אלה שנולדו כאן. במקום לומר לאביגדור ליברמן שהדרישה שלו למנוע השמעת שירים של יונתן גפן היא לא דמוקרטית, כי היא פוגעת בחופש הביטוי, גידי גוב היה צריך להעליב יותר ממיליון יהודים שעלו לארץ מרוסיה כדי לחיות בקרב עמם וגם ככה קשה להם מאד ורבים מהם ויתרו על עיסוק במקצועם ועובדים בעבודות שלא מקצועיות שאנשים אחרים לא רוצים, וגם ככה קשה להם להרגיש שייכות, ועכשיו גידי גוב אמר להם שהם באמת לא שייכים, והוא ידע שהוא מכאיב ורצה להכאיב. ועכשיו אנחנו אמורים להגן על זכותם הדמוקרטית של יונתן גפן ואביב גפן וגידי גוב לדבר דברי הבל, הכחשת השואה וגזענות, כי אנחנו רוצים לשמור על הדמוקרטיה. כן כן. חופש הביטוי הוא מיסודות הדמוקרטיה, וצריך להגן על חופש הביטוי, כולל החופש לומר שטויות שאין דוגמתן, צריך, אבל לא תמיד מתחשק.